חזון האשכול
אשכול בית הכרם عنقود الشاغور יהווה מנוף ליצירה ומימוש הזדמנויות כלכליות, סביבתיות וחברתיות חדשות במרחב. יקדם צמיחה וחדשנות באזור, ייצור תשתית של אמון ושיתוף בין הרשויות החברות בו וכלל הגופים הפועלים בגליל.
פרופיל
מאז נוסד האשכול בשנת 2014 הוא מספק מנועי צמיחה וחדשנות בתחום הפיתוח האזורי (תשתיות הנוף)- החל מגיוס המשאבים, דרך התכנון ההנדסי ועד ביצוע הפרויקטים ומשמש חוליה מקשרת ומתאמת בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות, לבעלי העסקים ולנציגי הארגונים החברתיים הפועלים באזור הן בפעילות ברמת התשתיות, אספקת שירותים.
הכפר הערבי בענה בו מתגוררים כ-8,000 תושבים, הוקם בתקופת שלטון העות'מנים. מייסדיו היו בניהם של תושבים נוצרים שהתגוררו בדיר אל אסד וגורשו ממנה ע"י הסולטן סולימאן הראשון. לאורך ההיסטוריה, תושבי הכפר עסקו בכריית אבן ירושלמית ושיש בשטחים בהם שוכנת כיום העיר כרמיאל. עם השנים, משלח היד הפך לאומנות וכיום רבים מתושבי הכפר מתפרנסים מסיתות, עיצוב וציור בעץ. בשטח הכפר ממוקמת ביר א-שארק – "הבאר המזרחית" ומערות אל ח'דר בה לפי המסורת המקומית, הסתתר הנביא ח'דר.
"מנזר האריה", או בשמו המוכר יותר, דיר אל אסד, הוא ישוב ערבי מוסלמי בו מתגוררים כ-12,000 תושבים. בעבר שכן במקום הישוב נוצרי לָה בֶּנָה שבקרבתו ניצב מנזר סנט ג'ורג', אך תושביו גורשו ע"י הסולטן סולימאן הראשון ואדמותיו נמסרו לידיו של שייח' אל אסד, א-צפה מצפת, שהקים את הישוב דיר אל אסד.
העיר כרמיאל, הנקראת על שם כרמי הזיתים הסובבים אותה, היא ביתם של 55,000 תושבים. כרמיאל נוסדה בשנת 1964, על הכביש המחבר את עכו לצפת ואת יישובי מרכז הארץ ליישובי הגליל העליון. בשנת 1972 קיבלה העיר מעמד של עיירת פיתוח שמשך אליה משפחות צעירות ובשנת 1986 היא הוכרזה כעיר. לאורך כל שנות קיומה, כרמיאל היא עיר קולטת עליה. מתחילת 1990 קלטה העיר כ-20,000 עולים, רובם מחבר העמים. במקביל נקלטו בשנים אלה גם כ-20,000 תושבים ממקומות שונים בארץ, אשר באו לכרמיאל כדי לשפר את איכות חייהם. תכנון העיר מיוחד ומודרני ומתאפיין בהפרדה מוחלטת בין אזורי המגורים לאזורי התעשייה והמלאכה ובמערכת שירותים נפרדת לתושבים בכל שכונה. העיר היפהפייה אשר זוכה מדי שנה ב-5 כוכבי יופי בתחרות "קריה יפה בישראל יפה" מתהדרת בשטחים ירוקים המשתרעים על שטח של 1,700 דונם ואיכות החיים בה גבוהה מהממוצע הארצי. בתוכנית המתאר עתידה כרמיאל לשמש בית ל-120,000 תושבים.
הישוב מג'ד אל כרום, "תפארת הכרמים" הצופה לבקעת בית הכרם, התפרסם לאורך ההיסטוריה בכרמי הזיתים, התאנים והענבים שנודעו באיכותם הגבוהה ובטעמם המשובח ושימשו מקור פרנסה לתושבים. בחפירות שנערכו בישוב, נתגלו שרידי ישוב קדום ומיקומו המרכזי הפך אותו לתחנת דרכים לסוחרים שעשו את דרכם בין עיראק למצרים. כיום הישוב הוא ביתם של כ-15,000 תושבים מוסלמים חילוניים ומסורתיים ולמרגלותיו פרוסות שורות של טראסות ובהן במיה, רימונים, תאנים זיתים, סברס וקישואים.
מועצה אזורית משגב כוללת 35 ישובים, 6 מתוכם ישובים בדואים - פסיפס קהילתי המונה כ-30,000 תושבים. השם משגב מוזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים" המתאר את כיבוש יודפת: "כי המקום הוא משגב חזק לפני הגליל". ההתיישבות המודרנית באזור שהחלה עם הקמת יודפת ב-1960 וכללה 3 גושי התיישבות: גוש שגב, גוש צלמון וגוש תפן, נועדה לחזק את ההתיישבות היהודית בגליל ואת הזיקה של האזור למדינת ישראל. מאוחר יותר, בתחילת שנות ה-80', עלו על הקרקע שאר יישובי משגב, במסגרת "תוכנית המצפים" בגליל.
נחף, הוא מהישובים העתיקים בגליל. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים שהמקום היה מיושב כבר בתקופת הברונזה. מקור שמו של הכפר הוא במילה "נחיף" – קטן, או מהמילה "לחף" – מדרון ההר. בתקופה העות'מנית הכפר היה מהגדולים ומהמרכזיים באזור הגליל והתגוררו בו גם משפחות נוצריות. עדות להיסטוריה המפוארת ניתן למצוא בשרידים הארכיאולוגיים הרבים הנמצאים בכפר וביניהם מערות קבורה, רצפות פסיפס ובתי מרחץ. הישוב אותו אנו מכירים כיום, הוקם במאה ה-15 ומתגוררים בו כ-12,000 תושבים.
כפר ראמה, כפר מקוואות המים مكان تجمع المياه, היה מקום ישוב פעיל ומשגשג כבר בתקופה הרומית. כבר במאה ה-18' נחשב הכפר לבירת שמן הזית של הגליל, הודות לכרמי הזיתים הנרחבים שכיסו את מורדותיו ולבתי הבד שפעלו בו. בכפר מתגוררים כיום כ-8,000 תושבים, נוצרים, דרוזים ומוסלמים.
סאג'ור- היישוב קרוי שם עיר קדומה בשם "שזור" אשר ככל הנראה התקיימה באזור בתקופת המשנה, ובה חי התנא רבי שמעון שזורי, שהקבר המיוחס לו מצוי בתחומי היישוב. על שם העיר הקדומה, הוקם בסמוך לסאג'ור המושב שזור.
מומחית בניהול תהליכי רוחב ארגוניים המגבירים את הפריון בארגון.
לאורך תפקידיה פועלת לבנייה וביסוס התשתית הארגונית באמצעות גיבוש תכניות העבודה בהלימה לחזון הארגוני ובניית תשתית המשאב האנושי, וכל זאת בראיה עסקית ואנושית.
בעלת תואר B.A ניהול וארגון- אוניברסיטת בר אילן. ו- M.A בניהול שירותי אנוש- אוניברסיטת חיפה. בוגרת הכשרת דירקטורים- אוניברסיטת בר אילן
בתפקידו האחרון במערכת הביטחון, סמיר ניהל אגף במערכת שירות בתי הסוהר.
כיום כמפקח מערך איסוף ופינוי פסולת, סמיר ניצב בקדמת העשייה היומיומית ונותן מענה באופן רציף לתושבי בקעת בית הכרם בפניות הנוגעות למערך איסוף ופינוי הפסולת.
כאיש שטח בכל רמ"ח אבריו, סמיר דואג לתקינות ורציפות עבודות איסוף ופינוי הפסולת לרבות אינספור סיורים וביקורות אותן הוא מבצע בכל רשויות האשכול החברות במערך.
פורום מנהיגות המורכב מראשי הרשויות של האשכול. הפורום מפגיש את המנהיגות המקומית ובו הם משתפים ברעיונות, אתגרים והזדמנויות. המטרה היא ליצור ראייה ושפה אזורית בקרב המנהיגים המקומיים.
פורום המורכב מגזברים ומנכ"לים ברשויות המקומיות. הפורום משמש לעדכון חבריו בעשיית האשכול, תקציבים ונושאים נוספים.
פורום אקוסיסטם תעשייה 4.0 המוביל ומחזק את האימפקט האזורי על קידום תעשיה מתקדמת במרחב באמצעות צוותי עבודה ייעודיים.
פורום של מהנדסי רשויות האשכול ומנהלי מחלקות ההנדסה, על פי הצורך מצטרפים נציגי הועדות המקומיות או ועדת התכנון המחוזית. הפורום משמש לסקירה ועדכון על שלבי ההתקדמות בפרויקטים ולהתייעצות ותיאום בפרויקטים אזוריים: GIS, טיילת 85, שבילי האופניים ועוד.
פורום של מנהלי מחלקות הרווחה ברשויות האשכול, על פי הצורך מצטרפים נציגי משרד הרווחה והקואליציה לטראומה. הפורום משמש לעדכון המנהלים בנעשה. הפורום עוסק בעיקר בהיערכות אזורית לחירום והכשרות למכלול האוכלוסייה.
פיילוט – קהילת בעלי עסקים במג'ד אל כרום. פעילות הפורום מתמקדת בליווי מקצועי ומנטורינג של עסקים בסביבתם, למען הפרייה הדדית. מטרת הפורום להוביל לצמיחה כלכלית בעסקים המקומיים ולטפל בנושאים כמו רישוי עסקים והנגשה.
פורום של מנהלי מחלקות איכות סביבה ברשויות באשכול, המתייעצים בנושאים השוטפים כגון אופן הטיפול בפסולת ושותפים בבחירת הפרויקטים הנוגעים לאיכות הסביבה.